ע"מ 20710-01-10

תקציר

בית המשפט דחה את טענותיה המקדמיות של המערערת בדבר תקופת ההתיישנות והשיהוי בהוצאת השומה. בית המשפט קבע, כי המשיב הוציא את השומה בתוך חמש השנים הקבועות בחוק וכי המערער לא הוכיח כי נגרם לו נזק ראייתי כלשהו כתוצאה מעיתוי השומה. בהתייחסו לטענה העיקרית, הגיע בית המשפט למסקנה כי המערערת לא עמדה בתנאים לניכוי מס תשומות כדין. בית המשפט הדגיש כי המערערת לא וידאה את נכונות העסקאות או את זהות העוסקים, כנדרש בחוק. לא הייתה מחלוקת כי מ.ט. מתכות בע"מ, החברה שהנפיקה את החשבוניות המדוברות, לא נרשמה כעוסק ולכן לא יכלה להוציא חשבוניות מס כדין. בית המשפט דחה את טענת המערער כי ערך בדיקה מספקת למצבה של החברה ומצא כי גם אם הייתה נערכת בדיקה כזו, היה עולה כי מ.ט. מתכות בע"מ אינה כשירה להוציא חשבוניות. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם טענת המשיב כי החשבוניות היו פיקטיביות וכי היה חסר תיעוד התומך בעסקאות ובהיקפן. שיטת ניהול העסקים של המערערת במזומן, ללא רישומים או קבלות מתאימים, הקשתה על איתור ואימות העסקאות. בנוסף, ציין בית המשפט כי החשבוניות הוצאו על ידי חברה שאינה בבעלות הספק לכאורה, ניסים גלאם, וכי כתובתה הרשומה של החברה שונה מזו המצוינת בחשבוניות. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי המערערת אינה רשאית לנכות תשומות על סמך החשבוניות שהוצגו ודחה את הערעור. המערער חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוך 30 יום.