ע"מ 1052/05

תקציר

פסק הדין מקבל את עמדת המשיב ביחס להסכם הפרוצדורלי שנעשה ביום 1.7.2004, שעניינו המחלוקת על מזונות והכנסות הנתבעת. החלטת בית המשפט מבוססת על ההבנה כי הצדדים התכוונו להציג ראיות רק בסוגיית הכנסותיו של המשיב. בפסק הדין נקבע כי בית המשפט לא יתערב בקביעת צרכי הקטינים כפי שהוערכו על ידי בית משפט קמא, וכי ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בשיקול דעתו של בית משפט קמא באשר לסכומי המזונות. הכלל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בקביעותיו של בית משפט קמא אלא אם נפלה טעות בולטת או פגם בשורש העניין. במקרה דנן, נמצא כי המערערים לא הוכיחו כל טעות מצד בית משפט קמא המצדיקה התערבות בערעור, בכל הנוגע להערכות צרכי הקטינים והכנסות הוריהם. עם זאת, פסק הדין מוצא צורך להתערב ב"חלוקת" המזונות כפי שהוחלט על ידי בית משפט קמא, וקובע כי יישום קפדני של הדין האישי כפי שפורש בפסקי דין קודמים אינו ראוי. פסק הדין מתייחס למגמה בפסיקה הישראלית להחלת עקרונות של צדק ושוויון בחלוקת נטל המזונות בין שני הורי קטינים. עם זאת, מודגש כי חלוקת מזונות שוויונית צריכה לקחת בחשבון גם מרכיבים אחרים של עלויות מזונות הילדים, כגון החבויות המוטלות על המשמורן העיקרי, והעובדה שילדים יכולים לבלות פרקי זמן שווים עם כל הורה. בנסיבות מקרה זה, חויב האב בסכום של 1180 ₪ עבור צרכיו החיוניים של כל קטין, לצד דמי טיפול בסך 300 ₪ עבור כל ילד עד הגיעו לגיל 9. בנוסף, האב יישא עבור שני הקטינים ב-40% מעלות התא, עד למקסימום של 106 ₪ לקטין, בתנאי שהאם תשכור דירה בלא פחות מ-530 ₪. יתר פסק דינו של בית משפט קמא נותר על כנו. כל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות, וסכום הפיקדון יוחזר למערערים.