ע"א 14716-04-10

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את פסק דינו של בית משפט קמא, כמו גם את הטיעונים שהועלו בהודעת הערעור ובמסמכים הנלווים. הערעור שכנגד נדחה, ואילו הערעור מתקבל בחלקו. על פי החוק, כאשר הוכח נזק – ממוני או לא ממוני – רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים ללא כל הגבלה כספית בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים. עם זאת, כאשר לא הוכח נזק, בית המשפט עדיין רשאי לפסוק עד 50,000 ₪, או עד 100,000 ₪ אם נקבע כי הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע. במקרה דנן, שגה בית משפט קמא בהגיעו למסקנה כי אין קשר סיבתי בין המכתב שפורסם לבין הפסדו של המערער בבחירות, שכן היה עליו לבחון גם האם המערער זכאי לפיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב על פי דיני הנזיקין. נזק לא ממוני, החל על פגיעה בשמו הטוב של אדם, אינו דורש את אותה רמת הוכחה כמו נזק ממוני, ועל בית המשפט לפסוק פיצויים בהתאם לנסיבות. הואיל ונגרם למערער במקרה זה נזק לשמו הטוב כעורך דין וכאיש ציבור, הוא זכאי לפיצוי על פי דיני הנזיקין הכלליים בגין נזק לא ממוני. בהתחשב במכלול פרטי המקרה, לרבות תוכנו, עיתויו והיקפו של הפרסום, כמו גם אופי הצדדים, פוסקת השופטת למערער 150,000 ₪ במקום הפיצוי שנפסק על ידי בית משפט קמא, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.