בש"פ 91/97
החלטה עליון
תקציר
הכרעת הדין מתייחסת לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער, שהואשם בעבירות מס. המערער שוחרר פעמיים בערבות אך לא עמד בתנאי שחרורו. הטענה המרכזית שהועלתה על ידי הצוות המשפטי של המערער הייתה כי אין עילה למעצרו, וכי יש לפרש את המונח "שלום הציבור" באופן צר, תוך התמקדות בפגיעה פיזית ולא בנזק כספי לציבור. השופט דחה טענה זו, תוך שהוא מצטט פסקי דין קודמים שפירשו את "שלום הציבור" באופן רחב, לרבות שלומו ורווחתו של רכוש הציבור והקופה הציבורית. בפסק הדין מודגש כי התנהלות העבר של המערערת, שכללה הפצת חשבוניות מס כוזבות, גרמה נזק משמעותי לכספי המדינה. כתוצאה מכך, מעצרו היה הכרחי לשם הגנה על שלום הציבור, גם בעידן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השופט קבע כי בשחרורו של המערער נשקפת סכנה ממשית להמשך הפגיעה בקופה הציבורית ולפיכך דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי.
חקיקה מקושרת
בש"פ 91/97 מאהר ג'ובראן נ' מדינת ישראל, עליון (15.1.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.