עע"מ 1431/21

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה לצו ביניים עד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה עתירה של אם חד הורית לשבעה ילדים, חמישה מהם מתחת לגיל 21, בהם שני ילדים נכים מוכרים, להקצות לה דירה בדיור הציבורי. לאחר שהכירה בזכאותה לדירת 4 חדרים, המתינה במשך שנים ולא מצאה אופציה מתאימה. המבקשת ביקשה צו המונע אכלוס דירה שהתפנתה לאחרונה בעיר מגוריה, לה הייתה זכאית אך לא תאמה את זכאותה. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתה מטעמים פרוצדורליים, מה שהוביל אותה לערער ובמקביל להגיש בקשה לסעד זמני. פסק הדין נעתר לבקשה לצו ביניים, המעכב את חתימת החוזה והאכלוס בדירה עד להכרעה בערעור. זאת, בשל סיכויי ההצלחה הגבוהים של המערערת בערעור, ומאזן הנוחות הנוטה לה, שכן דחיית הבקשה תביא לעובדה מוגמרת, העלולה לחייב אותה לחזור לרשימת ההמתנה. לעומת זאת, הפגיעה במשפחה שנועדה לאכלס את הדירה היא מינורית יחסית, שכן הם יכולים להיכנס במהירות לתור אם הערעור יידחה. כדי למזער נזקים, המשרד יחזיר את המשפחה לרשימת ההמתנה ויוכל להמשיך לשפץ את הדירה. יתר על כן, פסק הדין מדגיש את סמכותה של ערכאת הערעור לכלול צדדים שאינם מעורבים בהליך הראשוני וקובע דיון מזורז בערעור, תוך הבטחת התחשבות באינטרסים של כל הצדדים. ההחלטה מדגישה את עדיפות שמיעת המקרה לגופו ושואפת להגיע לפתרון כולל, תוך הימנעות מעיכובים מיותרים.