ת"א 6001-07-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת והורה לנתבעים לשלם את מלוא הסכום הנתבע. התובעת עמדה בהתחייבויותיה על פי הסכם השכירות, וסיפקה לנתבעים מנוף לתקופה מוסכמת. טענות הנתבעים כי התובעת לא פירקה את המנוף קודם לכן וכי ההסכם אינו תקף מחמת הטעיה או עושק לא נתמכת, ונדחו. גם חתימת הנתבעים על הסכם השכירות וערבותו נמצאה תקפה, שכן חזקה היה שהנתבעים הבינו על מה הם חותמים. יתר על כן, ניסיונם של הנתבעים להתחמק מהתחייבויותיהם החוזיות בטענה שאינם מבינים את תוכן ההסכם בשל כישוריהם הירודים בעברית לא צלח, מה גם שהם הגנו בעבר על טענות דומות בבית המשפט ונכשלו. בית המשפט קיבל גם את חישובי התובעת לגבי חובות הנתבעים, שנותרו ללא תשלום למרות הסכם הסדר חוב. חוב זה כלל את הסכום המגיע בגין השכרת העגורן, וכן אגרות וריביות נוספות כפי שנקבעו בחוזה. טענות הנתבעים לפירעון החוב לא הוכחו ונדחו, מה גם שלא הציגו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם. בסיכומו של דבר, טענות התובע נתמכו בראיות, בעוד שטענות הנתבעים נמצאו משוללות כל יסוד, מה שהוביל את השופט לפסוק לטובת התובע ולהורות לנתבעים לשלם את מלוא הסכום שנדרש, לרבות ריבית, שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות.