עת"מ 37283-05-10

תקציר

העותרת, מכון רישוי (1990) בע"מ, מפעילה מכון לרישוי רכב. הם עותרים נגד החלטת רשות הרישוי, להתלות את אישורם לשמונה ימים בפועל ול-14 יום על תנאי, בשל ליקויים רבים שנמצאו בפעילות המכון, חלקם נוגעים לבטיחות, ומבקשים לשפץ את מבנה המכון כתנאי לאישור מחדש. ההשעיה נבעה מביקורת שחשפה הפרות רבות, בהן מתן תעודות כשירות לכלי רכב לא בטיחותיים, אי ציות להוראות התקנת מצלמות לניטור הפעילות ואי ציות להנחיות בפעילות היומיומית, דבר הגורם לסיכוני בטיחות בכבישים. העותר טוען לפגמים בהליך השימוע, להכחשת חלק מהטענות, וכי הסנקציות אינן מידתיות ביחס להפרות. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בעתירה. החלטת רשות הרישוי נחשבת סבירה ובסמכותה החוקית לפקח על מכוני רישוי למען שלום הציבור. לעותר ניתן שימוע הוגן וניתנה לו הזדמנות לטעון טענות, אך לאחר הדיון הראשוני לא הגיש טיעונים נוספים בכתב. חומרת ההפרות מצדיקה את הסנקציות, המשמשות כגורם מרתיע, וההשעיה המותנית היא אמצעי סביר צופה פני עתיד. זאת ועוד, קשייתה של העותרת בניהול המכון ובהשקעה בו בשל ענייני ירושה אינה מפחיתים מהאחריות להפרות. בית המשפט דוחה את העתירה, מקבל את ההחלטה ומורה לעותר לשלם הוצאות מדינה בסך 15,000 ₪.