ת"א 11372-04-24

תקציר

העותר ביקש צו עיקול כנגד המשיב לפירעון הלוואה בסך של כ-3.8 מיליון ש"ח, כולל הקרן והריבית, שלא הוחזרה. המשיב טען כי טענת העותרת חסרת שחר, והצביע על השינויים בפרויקט ועל פקיעת הערבות. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרת הציגה עילת תביעה רצינית וכי אין די בטענות המשיב כדי לדחות את התביעה בשלב זה. בית המשפט שקל גם את יסוד הנטל, וקבע כי מצבו הכלכלי של המשיב והראיות הקיימות מצביעים על כך שיתקשה לפרוע את החוב. השופטת איזנה היטב בין זכות הפירעון של העותר לבין זכויות הקניין של המשיב, בהתחשב בגורמים שונים כמו הבטוחות הזמינות, גילו של המשיב וההליכים המשפטיים הקיימים נגדו. בסופו של דבר נעתר בית המשפט לבקשת העותר לעיקול, אך הגביל את הסכום ל-3.5 מיליון שקל עבור הקרקע ברחוב בילטמור ו-600 אלף שקל עבור כספים וחסכונות. ההחלטה הדגישה את זמניותו של הסעד, והצדדים נדרשו למסור פרטים נוספים עד למועד שנקבע. פסק הדין נועד להגן על זכויות העותר תוך מזעור פגיעה מיותרת בזכות הקניין של המשיב.