דנ"א 5255/14

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לעתירה לדיון נוסף בפסק דין בעניין חיוב בהיטל השבחה ביחס לזכויות מותנות במקרקעין. בית המשפט קבע כי אישור הזכויות המותנות מהווה אירוע מס יחיד, שמועדו הוא רגע כניסתה לתוקף של התכנית המאשרת את הזכויות. משמעות הדבר היא כי יש לגבות את היטל ההשבחה הן בעת מכירת הקרקע והן בעת הוצאת היתר הבנייה, בהתאם למידת ניצול הזכויות על ידי בעל הקרקע. פסק הדין מבהיר כי יש לראות בזכויות מותנות אלה זכויות מעין מוקנות ולא הקלה. העותרת, ועדה מקומית לתכנון ובנייה, טענה כי אישורן של הזכויות המותנות הוא שהביא לאיחודן ולכן עליה להיות אחראית להיטל ההשבחה. עם זאת, בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע כי פסק הדין אינו מצדיק דיון נוסף שכן אין מדובר במקרה חריג ופסקי דין קודמים כבר דנו בהרחבה בקשיים הטמונים בהחלטה כזו. לפיכך נדחתה העתירה לדיון נוסף. לפסק דין זה השלכות על חיוב בהיטלי השבחה על פי תכניות מתאר אחרות והוא עשוי להשפיע על מחירי הנדל"ן, אך בית המשפט הדגיש את הצורך בשימוש יעיל במשאבים שיפוטיים ואת תמימות דעים בפסק הדין הקודם.