בש"פ 562/18

תקציר

הערעור על מעצרו של המערער עד תום ההליכים נדחה לאחר בחינה מקיפה של חומר הראיות, הטענות והחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט בחן האם הראיות ה"גולמיות" הזמינות יכולות להוכיח את אשמתו לכאורה של המערער, וציין כי יש להתייחס לסוגיות הקשורות למשקל הראיות או למהימנות העדים במהלך המשפט העיקרי. הראיות שהוצגו כללו האזנות סתר שהקליטו שיחות מרובות עם משתתפים תוך שימוש בשמות קוד, כאשר המערער זוהה לכאורה כמשתתף. למרות שבא כוח המערער טען כי זיהוי קולי על ידי סמל אלעד קיסוס אינו מספיק ללא אישור מעבדתי, נקבע כי לזיהוי אוזניים אנושיות יש משקל ראייתי. הראיות המצטברות, לרבות שיחות שניבאו את פעילותו של המערער בהתאם לאירועי המקרה, חיזקו את זיהויו של המערער כדובר. המונח "בדואי", המתייחס כביכול למערער, נותח אף הוא, כאשר עיתוי תנועותיו של המערער תואם את פרטי המקרה. חרף טענותיו של המערער בדבר אי התאמות, מכלול הראיות היווה בסיס הולם למעורבותו בעבירות הנטענות. יחד עם שתיקתו בחקירות וחזקת המסוכנות הסטטוטורית בגין עבירות הסמים המיוחסות לו, די היה בראיות כדי לבסס את מעצרו. לפיכך, מצא בית המשפט כי החלטתו הראשונית של בית המשפט המחוזי מוצדקת ואישרה תשתית ראייתית לאישומים נגד המערער, והביאה לדחיית הערעור.