רע"א 1577/23

תקציר

פסק הדין דוחה בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה בקשה לצו מניעה זמני. המבקש ביקש צו מניעה זמני בטרם יגיש כתב תביעה עיקרי לפי תקנה 95(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מתוך כוונה להגיש את התביעה העיקרית בהמשך. עם זאת, לא הוגשה תביעה בתוך שבעה ימים או לאחר מכן, מה שהוביל לפקיעת תוקף אוטומטי של כל סעד זמני. בית המשפט מדגיש כי סעד זמני חייב לשרת מקרה עיקרי, והחריג המאפשר צעדי ביניים דחופים אינו מחליף את הצורך בתביעה עיקרית העומדת בבסיסה. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן מתן צו מניעה זמני ללא תיק עיקרי יפגע בעקרונות פרוצדורליים. בנוסף, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא הוכח נזק ממשי או בלתי הפיך למבקש, סיכויי הצלחה בלתי מספקים בהליך ומאזן נוחות שלילי. זאת ועוד, המבקש לא הצביע על נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בערעור. לא נפסקו הוצאות בשל אופייה במעמד צד אחד של הבקשה.