רע"א 3956/24

תקציר

בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור בעניין זימון עדים והחליט להתייחס אליה כאילו ניתנה רשות ערעור. בהחלטה הודגש כי זימון עדים הוא בדרך כלל עניין פרוצדורלי, שערכאות הערעור בדרך כלל אינן מתערבות בו, אלא אם נפלה טעות משפטית או עיוות דין. מקרה זה הוגדר כחריג, המצדיק התערבות בשל סירובו של בית המשפט המחוזי לזמן עדים. בית המשפט שב והדגיש את חשיבותה של גישה ליברלית בהתרת עדויות עדים, והדגיש כי יש להתיר עדות אם היא רלוונטית לתיק. הדו"ח הדגיש כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר הם מסרבים לזימונים, ולשמור החלטות כאלה לעדויות בלתי רלוונטיות בעליל. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את הבקשה לזמן עדים מטעמים פרוצדורליים וענייניים, שבית המשפט לערעורים מצא בהם בעייתיות. הסוגיה הפרוצדורלית נבעה מהיעדר תמיכה בתצהיר לבקשה ואי בירור נכונות העדים להעיד, שלא נקבעו בהחלטותיו המקדמיות של בית המשפט המחוזי. מבחינה מהותית, ההחלטה לא הבהירה את הרלוונטיות של העדים. כתוצאה מכך, הערעור התקבל באופן חלקי, ואפשר למבקש להגיש בקשה מתוקנת עד ליום 4.8.2024, בהתאם לדרישות שקבע בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ידון בית המשפט המחוזי מחדש בבקשה. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם למבקש הוצאות בסך 7,000 ₪. ההחלטה ניתנה ביום 28.7.2024.