ע"פ 8501/09

תקציר

בית המשפט החליט כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עונשו של המבקש עד להגשת ערעורו. זהו חריג לכלל לפיו נאשמים שנידונו למאסר צריכים להתחיל לרצות את עונשם באופן מיידי. השופט שוכנע כי נסיבות המקרה חריגות דיין כדי להצדיק שיהוי. בבסיס החלטה זו עמדה המלצתו החיובית של שירות המבחן, שציין כי אין הצדקה בשלב זה לשלוח את המבקש למאסר בפועל. קיימת גם סבירות סבירה שערעורו של המבקש יתקבל, או לפחות באופן חלקי. השופט ציין כי המבקש לא היווה סכנה לחברה, לא ביצע כל עבירה בעת שחרורו בתנאים מגבילים, ואף חזר להתגורר בסמוך למתלונן ללא תקלות. בנסיבות אלה, ובעובדה שעל המבקש נגזרו 18 חודשי מאסר, קבע השופט כי יש מקום לעכב את מתן גזר הדין כדי שלא לפגוע בערעורו של המבקש, ובכך עלול לכבול את שיקול דעתה של ערכאת הערעור. לפיכך, ביצוע גזר הדין מעוכב, והמבקש יישאר תחת אותם תנאים מגבילים שהטיל בית המשפט המחוזי עד לשמיעת הערעור בהקדם, בכפוף ללוח השנה של בית המשפט העליון.