ע"א 5429/04

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על הקצאת חלקת מגורים בשכונת הרחבה של מושב. המערער, בנם של חברי מושב, טען כי אחיו נרשם ושילם עבורו אגרה עוד בשנת 1992 עבור החלקה האמורה, מה שהופך אותו למועמד ראוי לרכישת הקרקע. עם זאת, בשל יחסיו המתוחים עם הוריו, שהיה להם שיקול דעת לבחור מועמדים לחלקה, הוא לא הומלץ על ידם ולכן איבד את זכותו על העלילה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתו, והוביל אותו לערער על ההחלטה. השופטים הסכימו עם ממצאי בית המשפט המחוזי כי גרסתו של המערער לאירועים בדבר ניסיון רישום שני בשנת 1993 אינה משכנעת וכי זכויותיו בחלקה נשללו ממנו בשל חוסר המעש שלו. יתר על כן, קבעו השופטים כי לא ניתן להקצות לו את החלקה בתנאי החלטה 612, שהייתה בתוקף בעת הרישום הראשוני. תחת זאת, החליטו השופטים כי המערער יוכל לרכוש את החלקה בתנאים השוררים כיום, אך תוך פרק זמן מוגבל, תוך שמירה על הזכות לפעולה משפטית נוספת לצורך מימוש תביעתו לחלקה מכוח הוראות המעבר של החלטה 737. הערעור התקבל אפוא על תנאי, כאשר כל הצדדים הסכימו לכך שהמערערת תרכוש את החלקה בתנאים האמורים. השופט מ' נאור, השופט א' רובינשטיין והשופט ד' חשין נתנו את פסק הדין פה אחד.