רע"א 1221/10

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך חוזי בין חברת א. ארנסון בע"מ (ארנסון) לבין מחלקת עבודות ציבוריות בחברה הלאומית לדרכים (מחלקת עבודות ציבוריות) בנוגע לעבודות סלילת כבישים והרחבתם. ארנסון העמיד לרשות מחלקת עבודות ציבוריות ערבויות בנקאיות אוטונומיות בסך 13 מיליון שקל, אותן ביקשה מחלקת עבודות ציבוריות לחלט בשל ליקויים לכאורה בפרויקט. ארנסון פנה לבית המשפט בבקשה לעכב את מימוש הערבויות הבנקאיות הללו. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה תחילה את בקשתו של ארנסון לצו מניעה זמני, אך החלטה זו בוטלה מאוחר יותר על ידי השופט, שנתן את צו המניעה ועיכב את מימוש הערבויות עד תום ההליכים המשפטיים. השאלה המרכזית שעמדה בפני השופט הייתה האם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב במימושן של ערבויות בנקאיות אוטונומיות. ארנסון טען כי התנהלות מחלקת העבודות הציבוריות עולה כדי נסיבות מיוחדות של חוסר תום לב, ואילו מחלקת העבודות הציבוריות חלקה על טענה זו. עם זאת, השופט לא מצא ראיות מספיקות כדי לתמוך בקיומן של נסיבות כאלה. עם זאת, השופט החליט להורות על עיכוב ביצוע הערבויות על סמך תצהיר מנכ"ל ארנסון, שתיאר את מצבה הכלכלי הקשה של החברה. השופט ראה בכך טיעון אוהד, במיוחד משום שמחלקת עבודות ציבוריות לא הפריכה אותו בראיות סותרות. כמו כן, השופט הדגיש כי מצבו הכלכלי של גוף עסקי אינו סטטי והשאיר פתוחה את האפשרות למחלקת עבודות ציבוריות לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את צו המניעה הזמני אם מצבו הכלכלי של ארנסון ישתפר. פסק הדין נתן את צו המניעה הארעי, האריך את תוקפן של הערבויות הבנקאיות עד תום ההליכים המשפטיים, ולא פסק הוצאות למי מהצדדים. עוד קבע השופט כי אין מקום שהיועץ המשפטי לממשלה יתערב בהליך.