ע"פ 8208/07

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את המערער בהריגה ובפציעה בנסיבות מחמירות של כפיר דבורה וארז גבאי, וגזר עליו 14 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. המערער ואחיו התעמתו עם דבורה, גבאי ואחרים מחוץ לבניין הדירות המשותף שלהם. אמו של המערער הוכתה בראשה באמצעות לבנה במהלך הקטטה והמערער, חמוש בסכין, דקר את דבורה, שמתה מאוחר יותר, ואת גבאי. המערער ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. עיקר טענות הערעור הופנו כנגד ההרשעה בהריגה, כאשר המערער טען כי מכלול הראיות הנסיבתיות לא הוביל למסקנה כי דקר את דבורה, וכי שגה בית המשפט כשדחה את טענתו להגנה עצמית. עוד טען המערער כי גזר הדין חמור יתר על המידה. המדינה טענה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהתבסס על ראיות מוצקות. בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט קבע, כי הצטברות הראיות הנסיבתיות – לרבות הודעותיו של המערער עצמו, דברי אחיו במשטרה והודעותיה של חברתו של המערער – תומכת במסקנה כי המערער דקר את דבורה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל טעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי להעדיף את דברי האח במשטרה על פני עדותו במשפט, ואף לא בהחלטתו ליתן משקל מועט לטענה כי האח ניסה להפליל את המערער כדי להתנער מאחריות. אשר לטענת ההגנה העצמית, הסכים בית המשפט עם בית המשפט המחוזי כי המערער לא העלה ספק סביר באשר להתקיים התנאים להגנה עצמית, שכן ניתנה לו האפשרות לסגת מהמקום אך בחר שלא לעשות כן. לבסוף, בית המשפט מצא כי העונש שהוטל אינו חמור יתר על המידה ואינו מצדיק התערבות בערעור.