מ"ת 35765-10-14

תקציר

השופט קבע כי קיימות די ראיות לכאורה כדי לעצור את המשיב עד תום הליכי המשפט. הראיות שהוצגו כללו מניעים, הצהרות עדים וראיות פורנזיות הקושרות את המשיב לביצוע העבירה. השופט הדגיש כי לכל ראיה, כאשר נשקלת כל ראיה יחד, יש פוטנציאל ראייתי מספיק כדי להצדיק מעצר. הדבר נתמך בשתיקתו של המשיב בחקירתו, במניע לביצוע העבירה, ובזיהוי המשיב על ידי עד, כיאפה. השופט הכיר בזכותה של ההגנה להציג ראיות נגדיות, במיוחד בכל הנוגע לפרשנות ממצאים פורנזיים, אך קבע כי הראיות הנוכחיות מבססות סבירות סבירה להרשעה. השופט שקל גם את הסכנה הנשקפת מהמשיב לשלום הציבור, נוכח אופיו האלים ומתוכנן מראש של העבירה, כמו גם עברו הפלילי הקודם וכתב האישום הנוסף התלוי ועומד נגדו. נקבע כי אין באמצעי חלופי כדי להבטיח את שלום הציבור ולהשיג את מטרות המעצר. לפיכך, המשיבה תישאר במעצר לאורך כל ההליכים המשפטיים, אשר נמצאו נחוצים למניעת פגיעה נוספת. החלטה זו התקבלה בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי, והשופט הגיע למסקנה כי הראיות שהוצגו מהוות תיק משכנע נגד המשיב.