ע"א 44883-01-15

תקציר

המערער לווה כספים בריבית גבוהה כדי לעמוד בהסדר גירושין בהוראת בית המשפט, אך לא הצליח להשיג את המסמכים הדרושים לרישום הנכס על שמו בשל מה שנתפס בעיניו כגרירת רגליים מצד רשות האכיפה והגבייה. הרשות לא השיבה לבקשותיו לשימוע ולכאורה לא יישמה את החלטת הרשם. המערערת תבעה את המדינה על נזקים שנבעו מרשלנות הרשות. בית משפט השלום בירושלים דחה את התביעה על הסף, בנימוק של חסינות שיפוטית. המערערת ערערה וטענה כי שגה בית המשפט בהחלטתו, וכי אין לחסין מפני תביעה המבוססת על רשלנות רבתי של הרשות. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מסכימה עם פרשנותה של הערכאה הנמוכה יותר לעובדות ולא מצאה ראיות לרשלנות חמורה או זדון מצד הרשות. השופטת דחתה גם את בקשתו המאוחרת של המערער לתקן את כתב תביעתו, שכן היא הועלתה מאוחר מדי בהליך ולא גילתה עילת תביעה חדשה. הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי נותר על כנו, מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.