ע"א 85/86

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר החלטת מפרק זמני לקיים הסכם שכר בין בעלי מניות במספר חברות. ההסכם הצמיד את שכר בעלי המניות למדד המחירים לצרכן, ובכך נמנע מהוראות הקפאת השכר בחוק הסדרי חירום במשק המדינה. המערערים התנגדו לדבקות המפרק בהסכם בטענה שהוא מנוגד לחוק. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, אם כי לא מאותם נימוקים של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי המונח "עובד" בחוק הסדרי חירום אינו חל על בעלי המניות במקרה זה, שכן מערכת היחסים שלהם עם החברות הייתה של בעלי שליטה ולא של עובדים. בית המשפט ביסס החלטה זו על כוונת הצדדים, על חוסר המידתיות בין עבודת בעלי המניות לבין שכרם, ועל נסיבות ההסכם. בנוסף, בית המשפט מצא כי לאחד המערערים, בהיותו מייסד ובעל מניות בחברה, עומדת הזכות לערער על פעולות המפרק, למרות שחתם על ההסכם, שכן "זכותו" לניהול החברה כדין קמה לאחר חתימת ההסכם. השופט בך הדגיש כי הגבול בין בעל מניות העובד בחברה בשל חברותו לבין עובד הוא לעתים קרובות מעורפל, ומבחנים שונים מסייעים לשופטים לקבוע קביעה זו.