רע"א 9162/04

תקציר

במקרה זה, ביקשו המבקשים רשות ערעור על הגבלה שהטילו שני בנקים מכוח חוק שיקים ללא כיסוי לאחר ששיקיהם לא כובדו. בתחילה אישר בית משפט השלום את ההגבלה לאחר שיהוי ממושך בשל טעות מנהלית. נמצא כי בנק לאומי איפשר משיכת יתר מעבר למסגרת האשראי אך לא היה מחויב להמשיך בכך, ואילו בבנק מזרחי לא סוכמה מסגרת אשראי, שאפשרה לבנק לסרב לצ'קים. בית המשפט המחוזי דן בערעור אך דחה אותו, תוך שהוא מציין את מגבלות החשבון הקודמות של המבקשים ואת חומרת הסוגיה, שכללה 21 שיקים שלא כובדו, התומכים במדיניות מחמירה נגד התנהלות כזו לטובת הציבור. המבקשים טענו כי הובטחה להם התחשבות בתקופת השיהוי שבהגבלתם וכי אין להגביל את שיקול הדעת לפי סעיף 10א(ג) לנסיבות מיוחדות. הם הדגישו את מעמדם הציבורי ואת ההשפעה הכלכלית של ההגבלה על עבודתם. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל "הבטחה שיפוטית" לספור את תקופת העיכוב והדגיש את האינטרס הציבורי הרחב יותר במאבק בסוגיה הנפוצה של שיקים ללא כיסוי. בית המשפט נימק זאת בכך שעניינים אלה מחייבים אכיפה קפדנית כדי להגן על המערכת הפיננסית, ולמרות שהמבקשים סובלים מאי נוחות, עליהם לשאת במלוא המגבלות שהוטלו. בית המשפט קרא ליישום צר של כל אמצעי הקלה מתקופות של התיישנות זמנית, בהתאם למטרות הרחבות יותר של החוק למנוע הפרות הקשורות להמחאות.