ת"א 39058-11-14

תקציר

הסכסוך נסוב סביב מספר נכסים בבעלות משותפת של התובעים, בני הזוג צאיג והנתבעים, מר לוזון וחברותיו. עיקר המחלוקות נוגעות לאחריות להלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט ולמימוש המשכנתא לאחר מכן על חלקם של בני הזוג צאיג בנכסים, פיצוי בגין משכנתא הרשומה על חלקם של בני הזוג צאיג בנכס אחר, ודמי השימוש הראויים לשימוש שעשו הנתבעים בחלקם של בני הזוג צאיג בנכסים. בית המשפט קבע כי ההלוואה מבנק דיסקונט הייתה אמורה להיות מוחזרת במשותף על ידי מר צאיג ומר לוזון, בהתבסס על פסיקות קודמות של בתי המשפט בנושא שהיוו תקדים משפטי. מאחר שמר לוזון לא הצליח להחזיר את חלקו בהלוואה, פסק בית המשפט לטובת תביעת הנזיקין של בני הזוג צייג. סכום הפיצוי נקבע על 4,642,666 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.11.2007, מועד ביצוע המשכנתא. באשר למשכנתא הרשומה על חלקם של בני הזוג צייס בנכס אחר, פסק בית המשפט לטובתו של מר לוזון, וקיבל את טענתו כי המשכנתא שימשה למימון עסקה משותפת של שני הצדדים. תביעתם של בני הזוג צסייג לסעד הצהרתי בדבר דמי השימוש הראויים לשימוש שעשו הנתבעים בחלקם בנכסים נדחתה אף היא. בית המשפט טען כי הבקשה לסעד הצהרתי היא ניסיון להתחמק מתשלום שכר טרחה וכי התובעים יכלו לתבוע סעד כספי במקום. זאת ועוד, פיצול הדיון לתביעות הצהרתיות וכספיות לא היה יעיל ועמד בסתירה להלכה ההלכתית. כל צד חויב לשאת במחצית מהוצאות המשפט, כאשר הנתבעים חויבו גם לשלם את שכר טרחת עורך הדין של התובעים, בסך 200,000 ₪, והוצאות כספיות כמפורט בפסק הדין בתוך 45 יום.