בג"צ 200/57

תקציר

המקרה של משה ברנשטיין נגד המועצה המקומית בית שמש סובב סביב סירובה של המועצה המקומית בית שמש להעניק לברנשטיין רישיון לפתיחת חנות מכולת ומשקאות סיטונאית בעיר, בנימוק של היעדר צורך בעסקים נוספים מסוג זה באזור. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא האם הייתה למועצה המקומית סמכות לשלול את הרישיון בעילות אלה. בית המשפט, בראשות השופט ברנסון, קובע כי למועצה לא הייתה סמכות כזו. כידוע, צו המועצות המקומיות (א) משנת 1950 מעניק סמכויות נרחבות למועצות מקומיות, לרבות היכולת להסדיר ולהגביל עסקים. עם זאת, סמכויות המועצה נגזרות מצו המועצות המקומיות (ב) משנת 1953, שיש לו הוראות שונות. בניגוד לצו (א), צו (ב) אינו מעניק סמכויות כלליות לקידום ענייניהם הכלכליים והחברתיים של התושבים או מסמיך במפורש מועצות להסדיר, להגביל או לאסור הקמת עסקים. בית המשפט מפרש את צו (ב) כמגביל את סמכותה של המועצה להסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של חנויות. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי הזכות לבחור ולעסוק במקצוע היא זכות טבעית שניתן להגבילה רק באמצעות חקיקה ברורה וחד משמעית. מאחר שצו (ב) אינו מעניק במפורש סמכות למנוע הקמת עסקים, מסיק בית המשפט כי המועצה המקומית בית שמש חרגה מסמכותה כשדחתה את בקשת הרישיון של ברנשטיין. פסק הדין מחייב את המועצה לשקול מחדש את בקשתו של ברנשטיין, בתנאי שיעמוד בתנאים הרגילים לפתיחת עסק כזה. כן חויב המשיב בכיסוי הוצאותיו של ברנשטיין בסך 150 לירות.