עמ"נ 32429-12-12

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת ישראל בדבר שטח דירתו המעודכן מאז שנת 2003, ומורה למשיב לעדכן את השטח ל-93 מ"ר משנת 1995. עם זאת, הטענה לגבי התקופה שקדמה לשנת 2003 נדחית מאחר שלא הוגשה בהתנגדויות קודמות. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערים באשר לסוג המבנה, וקובע כי ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענות לאפליה ואי חוקיות הנובעות מהקמת בית אבות בסמוך לדירות וגובלן באזור מסחרי. בית המשפט מוצא בעייתיות רבה בהתנהלות ועדת הערר בשל תקופת הדיונים הארוכה, אך אינו מקבל את בקשת המערערים לקבל את ערעוריהם בשל כך. תחת זאת, בית המשפט מורה כי להחלטת הוועדה יש תוקף, וכי שיעור הריבית על חובות המערערים יחושב לפי חוק הסדרי ריבית והצמדה ולא לפי חוק הרשויות המקומיות, בשל התארכות בלתי סבירה של ההליכים. בית המשפט דן גם בשיהוי במענה להתנגדויות המערערים וקובע כי ההישג של ישראל משנת 2010 מתקבל, ואילו התנגדותו של יצחק משנת 2010 נדחית כפי שהוגשה באיחור.