פר"ק 4116/07

תקציר

הערעור הוא על החלטת המשיב, אשר דחה חלק ניכר מתביעת החוב שהגיש הבנק המערער נגד חברה הנמצאת בהליכי פירוק. התביעה נדחתה בנימוק שהוגשה מעבר למועד האחרון. הבנק גם לא כלל חוב משמעותי בתביעה הראשונית, שלטענתם הייתה טעות בתום לב. המשיב, שמונה לבחון את תביעת החוב של הבנק, דחה את טענותיהם וקבע כי היה על הבנק, בהיותו מוסד פיננסי מקצועי, לנקוט משנה זהירות. יתר על כן, הבנק לא סיפק כל תצהיר התומך בטענותיו להשמטה. עוד טען המשיב כי יש לדחות את הערעור מאחר והוא הוגש 45 יום לאחר החלטת המשיב. בית המשפט מסכים עם המשיב בשני המקרים. ראשית, הערעור נדחה מאחר שהוגש מחוץ למסגרת הזמן שנקבעה, והבנק לא סיפק כל הצדקה לעיכוב. שנית, לגופו של עניין, טענת הבנק כי הם יכולים לתקן את תביעתם מתי שהם רוצים היא בלתי נסבלת. תביעת החוב הראשונית לא כללה חוב משמעותי, וניסיון הבנק לכלול אותו במסווה של "השלמת פרטים" נתפס כניסיון להגיש תביעה חדשה מעבר למועד האחרון. הבנק, כמוסד פיננסי מקצועי, היה צריך להיות חרוץ יותר בהגשת תביעותיו והיה עליו להגיש תביעת חוב נפרדת או להגיש בקשה להארכה לתיקון תביעתו הראשונית. בנוסף, ההצדקה שניתנה להשמטה, טעות בתום לב, אינה סיבה מספקת למתן ארכה, במיוחד בהתחשב במקצועיות הבנק ובאיחור המשמעותי בהגשה. ההחלטה לדחות את תביעת החוב מתקבלת, והבנק אחראי לשכר טרחת עורך הדין של המשיב, בסך 5,000 ₪.