עק"פ 51096-03-11

תקציר

מדובר בערעור על תיק קובלנה פלילית פרטית שבו חויב המערער, המתלונן בערכאה הנמוכה יותר, לשלם למשיב, הנאשם בערכאה הנמוכה יותר, 10,395 ₪ כחלק מהוצאות המשפט. המשיב הגיש תלונה במשטרה נגד המערער, אשר נחקרה ונסגרה "ללא אשמה". לאחר מכן הגיש המערער קובלנה פלילית פרטית נגד המשיב, אשר נדונה בבית משפט השלום בחיפה. בית המשפט זיכה את המשיב מהעבירה המיוחסת לה. בעקבות פסק הדין הגיש המשיב בקשה לפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, אשר נעתר לה בית משפט קמא. המערערת טענה כי שגה בית משפט קמא בפסיקת הוצאות למשיבה, ואילו המשיב טען כי המערער גרר אותה להליך ארוך ויקר ללא כל הצדקה. באשר לטענות המערערת מדוע אין לפסוק את ההוצאות, מצא בית המשפט כי לבית משפט קמא נתונה סמכות לפסוק הוצאות אף שלא עשה כן בפסק דינו, וכי מקובל על המשיב להגיש בקשה להוצאות לאחר מתן פסק הדין. עוד מצא בית המשפט כי קיימת הצדקה לחייב את המערערת בהוצאות ההגנה של המשיב, אך הסכום שנפסק על ידי בית משפט קמא חרג מהגבולות הקבועים בחוק. לפיכך תיקן בית המשפט את פסק הדין וקבע כי על המערערת לשלם למשיב סך של 9,630.90 ש"ח, ויש להחזיר כל תשלום יתר. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, שהסכימו לכך, והעתק מפסק הדין היה אמור להישלח לשני הצדדים בדואר.