ת"א 34910/06

תקציר

מדובר במחלוקת בין חברת בנייה ללקוחה שלה בנוגע להסכם בנייה. התובעת, חברת הבנייה, תבעה את הנתבעת בגין אי תשלום הוצאות הבנייה של שתי דירות, וכן אגרות שונות, וביקשה לממש זכות שעבוד על הדירות עד לביצוע התשלום המלא. הנתבע טען כי התובע הפר את ההסכם בכך שבנה דירות בשטח קטן מהמוסכם, מכר דירה משותפת ללא הסכמתו ועיכב את הבנייה. כן ביקש לקזז את הסכום שהוא חייב לתובע בשל ההפרות הנטענות והעיכוב בבנייה. בית המשפט מצא כי טענות הנתבע משוללות כל יסוד וכי הוא ניסה במכוון לבסס זכות בדירה שכבר נמכרה. השופטת הסכימה עם טענות התובעת וקבעה כי הנתבעת לא שילמה את התמורה עבור הבנייה ולכן התובעת אינה מחויבת למסור את הדירות. עוד קבעה השופטת כי לתובעת זכות לשעבד את הדירות. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע 1,342,234 ₪ בתוספת ריבית של 0.1% לחודש ממועד התביעה ועד התשלום בפועל, ו-60,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. גם תביעתו שכנגד של הנתבע נדחתה, והנתבע חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של הנתבע שכנגד, שהיה רוכש הדירה המשותפת, בסך של 60,000 ₪.