ע"א 6499/05

תקציר

בית משפט השלום בירושלים, בהרכב כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, דחה את תביעתו של המערער לפיצויים בגין תאונת עבודה לכאורה ביום 20.1.87, בעת שהועסק כפועל בניין. בית המשפט לא קיבל את גרסתו של המערער לאופן התרחשות התאונה, אך כן הכיר בכך שנגרמה לו פגיעה בגב כתוצאה מהרמת שק בטון, ולא מנפילה על ערימת חצץ כפי שנטען. המערערת ערערה על קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית הדין, וטענה כי התאונה נגרמה כתוצאה מסיכון בלתי סביר במקום העבודה, שיש בו כדי להטיל אחריות על המעביד. המשיבים, אף שהסכימו עם תוצאת פסק הדין, חלקו על הקביעה כי אירעה תאונת עבודה כלשהי. הפער בעדויות יוחס לסתירות בעדותו של המערער, אשר נעדרו אישוש חיצוני. למרות זאת, מצא בית המשפט ראיות התומכות בפגיעה בעבודה כתוצאה מהרמת שק, וחייב את המשיבים להתייחס לתרחיש זה באופן משפטי, נוכח הודאות קודמות במסמכים כגון טפסי המוסד לביטוח לאומי עליהם חתמו נציגי המשיבים. בית המשפט הדגיש את חשיבות גילוי האמת העובדתית על פני היצמדות נוקשה לגרסאות הטענות כאשר קמה חלופה בעלת גיבוי ראייתי משמעותי. כך, בעוד שבית המשפט הכיר בפציעתו של המערער, הוא לא ראה בהרמת שק מלט במשקל 50 ק"ג רשלנות בשל היעדר סיכון בלתי סביר במסגרת בנייה. עם זאת, נקבע כי משקל זה אכן עולה על הסיכונים הרגילים הקשורים לעבודה, ומחייב אחריות מעבידים בגין היעדר הוראות בטיחות וסיוע. בית המשפט ייחס למערער אשם תורם בשיעור של 15% בשל הימנעותו מפנייה לסיוע, למרות שהכיר בכך שפגיעה מיידית בעת הרמה מגבילה את מודעותו לסיכון. הם פסקו פיצויים, שהותאמו לאשם תורם, לרבות בגין כאב וסבל, אובדן השתכרות והוצאות אחרות, ובסך הכל פיצוי מתוקן בערעור. פסק הדין התיר גם לנכות כל סכום שהמערער היה עשוי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בקשר לתאונה. למרות שהערעור התקבל, בית המשפט לא פסק הוצאות למערער, בהתחשב בכך שהפיצוי ניתן למרות גרסתו הבלתי אמינה. פסק הדין הדגיש את האיזון בין קידום הצדק הפרוצדורלי לבין קביעת המציאות העובדתית בתוצאות השיפוטיות.