מ"ת 22130-08-11

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה להקל בתנאי מעצר הבית של אדם הנמצא בפיקוח אלקטרוני כחלופת מעצר. המבקש, ככל הנראה עורך דינו של האדם, ביקש להקל בתנאי מעצר הבית כדי לאפשר לו לצאת לעבודה. המשיב, ככל הנראה המדינה או בא כוחה, התנגדו לבקשה זו, בנימוק של הפרות מרובות של תנאי מעצר הבית, לרבות מקרים בהם חזר האדם לביתו מאוחר מהמותר. ההפרות, שכללו הצטברות של פערים של חצי שעה בלוח הזמנים של הפרט ללא הסבר, הובילו את בית המשפט לקבוע כי הפרט לא הוכיח אמינות מספקת כדי לזכות בתנאים מקלים יותר. באופן ספציפי, השופט ציין כי הפרות הפרט מצביעות על חוסר דיוק והקפדה במילוי הוראות בית המשפט, ואפיין אותן כאילו היו המלצות ולא תנאים מחייבים. יתר על כן, השופט הבחין בין מקרה זה לבין מוסטפא חטיב, החלטה קודמת שהתירה חופשת עבודה במעצר בית, וציין כי בחטיב היו מעורבים נסיבות שונות ולא היה כרוך בפיקוח אלקטרוני. לאור ההפרות, החליט השופט כי על הפרט לעמוד באופן עקבי בתנאים הנוכחיים במשך חודש כדי לזכות בהזדמנות להגיש בקשה מחודשת להקלות בתנאים. בסופו של דבר נדחו שתי הבקשות, ותנאי מעצר הבית הנוכחיים נשמרו.