LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 41556-01-19

החלטה שלום תל-אביב-יפו

📋
מספר הליך41556-01-19
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך16 ביולי 2020
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל-אביב-יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםנעמי בירמכר נ' קופת העיר ועדת הצדקה
👨‍⚖️
שופטיםנאוה ברוורמן

תקציר

ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט בדבר מינוי כונס נכסים לפי תקנה 388(א)(1): עקרונות ומסגרת משפטית: 1. אופי שיקול הדעת של מינוי כונס נכסים: בית המשפט מדגיש כי על פי תקנה 388(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, מינוי כונס נכסים הוא סעד הוגן הניתן על פי שיקול דעתו של בית המשפט. היא אינה אוטומטית ויש לראותה כ"צודקת ונוחה", המשקפת רף גבוה והפעלת שיקול דעת שיפוטי המעוגן בעקרונות היושר. 2. תנאי המינוי – בעבר ובהווה: מבחינה היסטורית, שלושה תנאים נקבעו למינוי כונס נכסים, בעיקר כדי להגן על רכוש עד ליישוב סכסוך או כדי למנוע הרס או העברה לא תקינה, במיוחד כאשר הסעדים הקונבנציונליים לא היו מספיקים. עם הזמן, המסגרת המשפטית התרחבה, הוסרה מגבלות נוקשות וכללה שיקולים הקשורים לפיתוח חברתי, כלכלי ומסחרי, או האם התביעה היא כספית גרידא, כאשר ההחלטה הסופית תלויה במידה רבה בנסיבות. 3. מידתיות וחומרת הסעד: הריסון השיפוטי המכוון מודגש על ידי ההכרה כי מינוי כונס נכסים הוא התערבות חמורה, המפקיעה למעשה את שליטתו של צד ברכושו. לפיכך, מידתיות והכרח הם קריטיים. יש למצות תחילה סעדים רכים אחרים, בהתאם לעקרונות של מינימום הפרה וזהירות שיפוטית. חידושים ופיתוחים משפטיים: 1. הרחבת היקף המינוי: ההתפתחות ממערכת תנאים מוגבלת לסטנדרט רחב וגמיש יותר משקפת חדשנות משפטית המאפשרת לבתי המשפט לשקול מגוון רחב יותר של גורמים חברתיים וכלכליים, ובכך לשלב שיקולי פיתוח חברתי-כלכלי בסעדים פרוצדורליים. 2. דגש על נסיבות וראיות: הדוקטרינה המודרנית מדגישה כי המינוי תלוי בראיות מהימנות ובנסיבות הספציפיות, כגון מצבה הפיננסי של הקרן ואופי ההעברות או המחלוקות, המשקף גישה מורכבת ורגישה לעובדות. 3. היררכיה של תרופות: המקרה מדגים גישה מודרנית ומרובדת – מתן עדיפות לסעדים פחות פולשניים ושמירת כינוסי נכסים למצבים שבהם הם מוצדקים באמת, בהתאם לעקרונות העכשוויים של מידתיות וריסון שיפוטי. הגשת בקשה למקרה: - בית המשפט ציין כי לא הוכח בבקשה כי הקרן רוקנה או שההעברה לבתה של התובעת מהווה סיכון משמעותי לשלמות הקרן, בהתחשב בכך שסכום הקרן הכולל עדיין משמעותי. - ההעברה, למרות שהיא משמעותית, לא הוכיחה באופן חד משמעי סכנה מיידית או נזק בלתי הפיך, במיוחד בהתחשב בשלב הפרוצדורלי המוקדם והגילוי הצפוי. - שקיפות הנתבע והיעדר מסוכנות מוכחת הצדיקו את מסקנתו של בית המשפט כי כינוס נכסים אינו "צודק ונוח" בשלב זה. חדשנות משפטית ועקרונות הלכה למעשה: - המקרה מחזק כי מינוי כונס נכסים אינו רק בשיקול דעת אלא גם מותנה בהערכה מעמיקה של סכנה ממשית, דיוק עובדתי ומידתיות. - ההחלטה ממחישה את יישום העיקרון שלפיו סעדים חמורים כמו כינוס נכסים דורשים ראיות ברורות ומשכנעות של נחיצות והשפעה מידתית, בהתאם להתפתחות לקראת שימוש מוגבל יותר. תקציר: החלטת בית המשפט מדגימה את המקום השיפוטי של מינוי כינוסי נכסים על פי שיקול דעת, תוך הדגשה: - ההתפתחות מגישה מגבילה לגישה גמישה יותר, מבוססת נסיבות. - החשיבות העליונה של מידתיות ודרישות ראייתיות מקדמיות. - שילוב שיקולי פיתוח חברתי, כלכלי ומסחרי במשפט הפרוצדורלי, המשקף נוף משפטי אדפטיבי המאזן בין סעדים הוגנים לבין הגנות מפני התערבות בלתי הוגנת. ניתוח זה מדגים את הליטוש המתמשך של הדוקטרינה המשפטית, תוך שימת דגש על שימוש זהיר ומבוסס היטב בסעדים חריגים במסגרת המשפט הפרוצדורלי האזרחי.

ת"א 41556-01-19 נעמי בירמכר נ' קופת העיר ועדת הצדקה, שלום (16.7.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית