רע"א 63065-02-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. המקרה המקורי עסק בקבוצת רכישה של נדל"ן ובניסיון של החברים להבטיח את הכספים בערבות בנקאית במקרה של אי ביצוע ורשלנות הקבלן. נטען כי הקבלן, אחוזת עדי, ובעל המניות היחיד בחברה, ברזילי, פעלו ברשלנות ובהפרת חוזה, והתובעים ביקשו חילוט הערבות הבנקאית. התובעים, החברים בקבוצת הרכישה, הגישו בקשה לצו עיקול זמני על נכסי הנתבעים טרם המשפט. הערכאה הנמוכה יותר נעתרה לבקשה, אך בעקבות ערעור של הנתבעים בוטל פסק הדין וצו העיקול בוטל. לאחר מכן הגישו התובעים בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הבקשה והסכימה עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הנמוכה יותר בעניינים פרוצדורליים והסכים כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לעילת תביעה נגד ברזילי, ואף לא הוכיחו סבירות סבירה לקשיי ביצוע אם לא יינתן הצו הזמני. זאת ועוד, ערכאת הערעור הסכימה עם הערכאה הנמוכה יותר בדבר היעדר העומס על הנתבעים ומאזן הנוחות, אשר לא לטובת התובעים. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, כלומר ההחלטה הקודמת לבטל את צו העיקול הזמני עמדה בעינה.