בש"פ 5460/97
החלטה עליון
תקציר
נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו מספר אישומים, בהם חטיפה לשם סחיטה ואיומים, חבלה בנסיבות מחמירות בנסיבות מחמירות וסחיטה בכוח והדחה בחקירה. האישומים נבעו מאירוע בו המערער, שפעל לכאורה בשם אחיו שהיה חייב למתלונן כספים, ארגן תקיפה אלימה נגד המתלונן על מנת להפחידו ולגרום לו לוותר על החוב. הראיות שהציגה התביעה הכילו חולשות משמעותיות. נמצאו סתירות בגרסת המתלוננת לאירועים, כמו גם בגרסת האח והאם. יתרה מכך, המשטרה נמנעה מאיסוף מסרים מאנשי מפתח, מה שהעלה חשד לגבי יסודיות החקירה. האישור הרפואי שהונפק למתלונן לאחר התקיפה לא אימת באופן מלא את טענותיו, ובת זוגו של המתלונן, שנכחה לכאורה בעת החטיפה, הכחישה את האירוע. נוכח חסרונות אלה, החליט השופט כי מעצר בית בצירוף תנאים מחמירים מהווה חלופה מספקת למעצרו של המערער. התנאים כללו צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגשת ערבויות כספיות להופעה והגבלת תנועותיו של המערער עד להכרעת הדין בהליך הפלילי. העתירה לשחרור המערער ממעצר התקבלה, אפוא.
בש"פ 5460/97 דנגור דוד נ' מדינת ישראל, עליון (29.9.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.