ת"א 39214-12-11

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע, בדוסה, ביקר פעמיים בדירתו של התובע טורק לפני שחתם על מזכר הבנות. בית המשפט העדיף את גרסתו הכנה של טורק לאירועים על פני גרסתו המפותלת של בדוסה לעובדות. בדוסה טען כי הוטעה לגבי גודל הדירה, אך בית המשפט מצא טענה זו לא משכנעת והגיע למסקנה כי בדוסה פעל בחוסר תום לב, תוך שימוש בטענה כאמתלה ללחוץ על טורק להוריד את המחיר. מזכר ההבנות נמצא כהסכם מחייב, שכן הוא הוכיח את נכונות הצדדים להתקשר והכיל פרטים מספקים. היעדר מועדי תשלום לא נחשב לפרט מהותי, שכן הם היו תלויים במועד המסירה, שהוסכם. מאחר שבדוסה הפר את ההסכם, הוא חייב בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 116 אלף שקל בניכוי 10,000 השקלים שכבר שולמו, בסך כולל של 106 אלף שקל. טורק זכאית למלוא הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12,500 שקלים מבדוסה. ככלל, התביעה בע"א 763-04-12 מתקבלת, והתביעה בע"א 39214-12-11 נדחית. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 15.9.2013.