רע"פ 108/24

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור, ומדגיש כי רשות כזו ניתנת רק בנסיבות חריגות, כגון כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור. המקרה שלפנינו אינו עומד בתנאים אלה, שכן טענות המבקש בדבר חומרת העונש והצורך בשיקום לא הוכיחו חריגה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת. בית המשפט הדגיש כי עוול משמש לעתים רחוקות עילה לערעורים כאלה ודורש נסיבות חריגות, אשר נעדרות כאן. כמו כן, למרות המלצות שירות המבחן, אלה אינן מחייבות, שכן יש להתחשב בשיקולי ענישה רחבים יותר. בית משפט השלום כבר הטיל עונש מקל בכך שהעמיד אותו בקצה התחתון של הטווח שנקבע, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. טענתו של המבקש בדבר פער בין עונשו לעונשו של נאשם שותף נדחתה, שכן הוא עמד בפני אישומים רבים יותר, ואחידות בגזר הדין אינה משמעה עונשים זהים בעבירות דומות. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות שהוצגו ולפיכך דחה את הבקשה.