ת"א 15580-07-18

תקציר

התיק סובב סביב מכרז לחכירת קרקע בעפולה. התובע, מוקארי, טען כי הנתבע, חטיב, השתתף במכרז בנאמנות עבורו. מוקארי טען כי הוא מימן את השתתפותו של חטיב ולכן יש להעביר לו את הכספים שהוחזרו מרשות מקרקעי ישראל לאחר ביטול המכרז. חטיב הכחיש את הטענה וטען כי שכר את מוקארי כיועץ. השופטת בחנה ביסודיות את חומר הראיות ומצאה בעייתית את טענתו של מוקארי כי היה הסכם נאמנות בעל פה בין הצדדים. היא לא עלתה בקנה אחד עם טענות קודמות של מוקארי בהליכים אחרים וסתרה את ההסכמים הכתובים ואת הראיות שהוצגו. השופטת הדגישה את חוסר תקפותו של הסכם הנאמנות לכאורה, והדגישה כי בתי המשפט לא יכשרו הסכמים למראית עין או חוזים פסולים נסתרים. מאחר שמוכרי לא הצליח להוכיח את קיומם של יחסי נאמנות, פסק השופט לטובת חטיב והורה למוקארי לכסות את הוצאותיו של חטיב.