ת"א 30903-05-18

תקציר

התובע ישראל פרקר תבע את הנתבע אורי אביטל רפופורט בגין ביטול ההסכם למכירת חווה חקלאית, בטענה כי הנתבע לא שילם את יתרת התמורה שנקבעה בהסכם. הנתבע עמד על ביצוע ההסכם וטען כי התובע עשה כל שביכולתו לבטל את ההסכם בחוסר תום לב על מנת למכור את החווה במחיר גבוה יותר. התובע ירש את החווה מאמו והתכוון למכור אותה יחד עם שני אחיו. הנאשם, תושב חוץ, ביקש לעלות לישראל ולרכוש את החווה. לאחר משא ומתן חתמו הצדדים על הסכם למכירת החווה תמורת 3.6 מיליון שקל. הנתבע שילם 400,000 ₪ בעת החתימה והיה אמור לשלם את היתרה תוך 90 יום מיום מילוי תנאי ההשעיה - קבלתו כחבר באגודה השיתופית כפר הגלה, ולאחר רישום הזכויות בנכס על שם התובע. עוד נקבע בחוזה כי הרוכש ישלם את כל המסים. עם זאת, בחוזה לא היה סעיף משכנתא, מה שהוביל לסיבוכים בין הצדדים. התובע טען כי הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו על פי החוזה מלכתחילה ונעדר יכולת כלכלית לבצע את העסקה. מנגד, הנתבע טען כי התובע הוא זה שסיכל את העסקה בחוסר תום לב בכך שסירב לחתום על מסמכי המשכנתא. בית המשפט מצא כי שני הצדדים אשמים בסיבוכים וכי החוזה אינו ברור דיו. למרות שהנתבע הפר את החוזה בכמה היבטים, התובע סלח להם ואף תרם לסיבוכים. לפיכך, קבע בית המשפט כי לשני הצדדים צריכה להיות הזדמנות להשלים את העסקה. הנתבע יצטרך לבצע את התשלומים החסרים והתובע יצטרך לחתום על מסמכי המשכנתא. אם הנתבע לא עמד בתשלומים במועד, החוזה יבוטל והוא יצטרך לשלם לתובע פיצויים בסך 540,000 ₪, בניכוי 400,000 ₪ שכבר שולמו.