בש"פ 1445/14

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את מעצרו של אדם המואשם בייבוא כמות מסחרית של קוקאין לישראל. המערער קשר קשר עם קרוב משפחה ואחרים לייבא את הסם מפנמה. קרוב המשפחה הגיע לישראל כשהסם מוסתר במזוודתו, אך נעצר על ידי הרשויות. במקביל, הגיש המשיב בקשה להארכת מעצרם של המערער וקרוב משפחתו עד תום ההליכים המשפטיים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, בנימוק של קיומן של ראיות לכאורה, חזקת המסוכנות המבוססת על אופי העבירה ונסיבותיה, והיעדר נסיבות חריגות המצדיקות חלופה. המערער ערער על ההחלטה וטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו בדבר ראיות לכאורה וכי יש לשקול חלופת מעצר, כגון מעצר בית, בהתחשב בנסיבותיו האישיות. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מסכימה עם הערכתו של בית המשפט המחוזי את הראיות ואת המסוכנות הנשקפת מהמערער. חומרת העבירה, כמות הסמים הגדולה הכרוכה בכך והתכנון המתוחכם הצדיקו את המשך מעצרו, למרות עברו הפלילי הנקי של המערער ומשפחתו התומכת. ערכאת הערעור קבעה כי חזקת המסוכנות והפגיעה הפוטנציאלית בציבור גוברות על תועלתו של אמצעי חלופי, והערעור נדחה.