ע"ו 12220-04-09

תקציר

המשיב טוען כי יש להותיר על כנו את פסק דינה של ועדת הערר מיום 19.2.2009, ויש לדחות את ערעורו של המערער שכן הוא אינו מעורר שאלות משפטיות. המשיב מוסיף וטוען כי המערער לא הצליח להוכיח עיכובים כלשהם בטיפול הרפואי וכי התפרצות מחלתו, מיאסטניה גרביס, התרחשה לאחר תקופת שירות קצרה ללא אירועים חריגים. המערער, לעומת זאת, טוען אחרת, וקובע כי אכן קיימת אסכולה רפואית המוכיחה קשר סיבתי בין מחלתו לבין שירותו הצבאי, וכי חל איחור באבחנתו שהביא להחמרת מחלתו. ועדת הערר שמינה בית המשפט חצויה בסוגיה זו, כאשר השופט זרנקין סבור כי יש למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין מחלתו של המערער לבין שירותו הצבאי, ואילו השופטים שטמר-עבד ובר זיו סבורים כי די בחוות הדעת הרפואיות הנוכחיות וכי אין צורך במינוי מומחה אחר. השופטים שטמר-עבד ובר זיו דוחים בסופו של דבר את הערעור ומסכימים עם המשיב, ואילו השופט זרנקין נותן דעה חולקת.