ת"א 23407-04-25

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה להעדת עדים באמצעות היוועדות חזותית **רקע:** התיק עוסק בתביעה שעניינה קניין רוחני, הפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר ולא במשפט, במסגרתה עותרת התובעת לסעדים כספיים, צווי מניעה ומתן חשבונות. במקביל להגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה לסעד זמני. הנתבעים, מצידם, הגישו בקשה (מס' 6) לאפשר לשני מצהירים מטעמם, פטריסיה מולדונדו ונדב פלטי, להיחקר על תצהיריהם באמצעות היוועדות חזותית. **המסגרת הנורמטיבית:** הזכות להעיד באמצעות היוועדות חזותית מעוגנת בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו קובעת כי בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך זו, הן בתוך הארץ והן מחוצה לה, אם השתכנע כי התקיימו שני תנאים מצטברים: 1. **הגעתו של העד לבית המשפט תקשה עליו מאוד, והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו.** 2. **עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת.** הפסיקה, ובפרט פסק הדין המנחה בעניין "י. דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין" (להלן: "עניין דורי"), מתווה את השיקולים שיש לשקול בבחינת בקשה כאמור: * **תום לב:** יש להוכיח כי הפנייה לבית המשפט נעשתה בתום לב. * **רלוונטיות העדות:** יש להראות כי עדות העדים חיונית ורלוונטית לשאלות הנתונות במחלוקת. * **"סיבה טובה" למניעת ההתייצבות:** יש להוכיח קיומה של "סיבה טובה" המונעת את בואם של העדים לחקירה בישראל. סיבה זו צריכה לשקף איזון בין הנזק הצפוי לעד מהגעה פיזית לבין הנזק המשפטי לצד השני. * **התרשמות ישירה:** בית המשפט נוטה להעדיף התייצבות פיזית של עדים, במיוחד כאשר מדובר בבעלי דין. עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת היום התרשמות ישירה מן העד גם באמצעות היוועדות חזותית, מה שמקטין את החשש מפני העדר התרשמות ישירה. * **השלכות על הצד שכנגד:** יש לשקול את הפגיעה בצד שכנגד, ובפרט את יכולתו לחקור את העדים באופן אפקטיבי. **ניתוח הבקשה ביחס לכל עד:** **1. פטריסיה מולדונדו:** * **טענות הנתבעים:** פטריסיה הינה תושבת ארגנטינה ועל כן אין באפשרותה להתייצב לדיון. * **ניתוח בית המשפט:** בית המשפט קבע כי מגוריה של פטריסיה בארגנטינה כשלעצמם אינם מהווים "סיבה טובה" המונעת את בואה לארץ. לא הוכחה כל מניעה ספציפית (כגון מצב רפואי, ביטחוני וכו') או קושי ממשי בהתייצבותה. העובדה שהתאריך לדיון נדחה והינו בעתיד, אף נותנת פרק זמן נוסף להיערכות. * **החלטה מקובלת:** בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה ביחס לפטריסיה. יחד עם זאת, בית המשפט מתייחס בעדינות יחסית לטענה כי עדותה "איננה נושאת משקל ראייתי משמעותי", ומנגד, מעלה חשש לפגיעה בזכויות הנתבעים אם הבקשה תדחה לחלוטין. * **היבט טכנולוגי:** בית המשפט מציין כי חששות ממגבלות טכנולוגיות או צורך בתרגום אינם מהווים נימוק לדחיית הבקשה, לאור התפתחות הטכנולוגיה. **2. נדב פלטי:** * **טענות הנתבעים:** נדב צפוי לטוס לחו"ל במועד הדיון, ויהיה זמין רק לאחר נחיתתו בשעה 15:00. * **ניתוח בית המשפט:** בית המשפט דחה את הבקשה ביחס לנדב פלטי על בסיס מספר עילות מרכזיות: * **חוסר פירוט:** הבקשה לא כללה פירוט מספק באשר למהות הטיסה (עבודה/חופשה), האם ניתן לדחותה, יעד הטיסה, ומועד רכישת כרטיסי הטיסה. * **סמיכות זמנים:** קיים חשד כי מועד הטיסה לא תאם את מועד הדיון שנקבע. כמו כן, מועד הנחיתה המאוחר (15:00) עשוי להקשות על קיום הדיון בזמן המוקצב, בהתחשב בזמנים הנדרשים ליציאה מהמטוס, ביקורת דרכונים והגעה למקום שבו ניתן לקיים את ההיוועדות. * **היעדר תצהיר אימות:** הבקשה לא נתמכה בתצהיר אימות כדין. * **חשיבות העדות:** בית המשפט מדגיש את טענת התובעת כי עדותו של נדב "עלולה להיות בעלת משקל ממשי", מה שמחייב בחינה קפדנית של הבקשה. * **היבט של "סיבה טובה":** העובדה שנדב טס לחו"ל אינה מהווה כשלעצמה "סיבה טובה" המונעת את התייצבותו, אלא אם כן מדובר בנסיבות מיוחדות שאינן מפורטות בבקשה. **היבטים משפטיים וחדשנות:** * **האיזון בין טכנולוגיה לפרקטיקה משפטית:** ההחלטה משקפת את המגמה להרחבת השימוש בטכנולוגיה בהליכים משפטיים, תוך הכרה בכך שהטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לבית המשפט להתרשם ממהימנות העד גם ללא נוכחות פיזית. עם זאת, הדבר אינו מבטל את הצורך ב"סיבה טובה" ובבחינה קפדנית של נסיבות המקרה. * **חשיבות הפירוט והתצהירים:** בית המשפט שם דגש על הצורך בהצגת פרטים מהותיים ונתונים עובדתיים מבוססים (בפרט באמצעות תצהירים) בבקשות מסוג זה. הדבר נועד למנוע שימוש לרעה בהליכים משפטיים ולהבטיח שהחלטות שיפוטיות מתקבלות על בסיס מידע אמין ומלא. * **הבחנה בין סוגי עדים:** הפסיקה, כפי שהיא מוצגת בהחלטה, מדגישה את ההבדל בגישה לבקשות להיוועדות חזותית כאשר מדובר בעד שאינו בעל דין (כמו פטריסיה, לכאורה), לעומת בעל דין. לגבי בעל דין, ובפרט תובע, הדרישות להוכחת "סיבה טובה" מחמירות יותר. * **היערכות טכנית של בית המשפט:** בית המשפט מציין את המגבלות הטכניות הקיימות בבית המשפט (היעדר רישיון זום לשופט, צורך בשיריון אולם מיוחד) ואת הצורך בהיערכות מוקדמת. הדבר מדגיש את החשיבות של תיאום ציפיות בין הצדדים ובין בית המשפט לגבי היכולות הטכנולוגיות העומדות לרשותו. **לסיכום:** בית המשפט החליט לקבל את הבקשה באופן חלקי, אך בפועל, נדחתה הבקשה לגבי שני המצהירים. לגבי פטריסיה, נדחתה הבקשה בשל היעדר "סיבה טובה" המונעת את התייצבותה. לגבי נדב, נדחתה הבקשה בשל חוסר פירוט, סמיכות זמנים וחוסר תצהיר תומך. ההחלטה מדגימה את האיזון המורכב בין הצורך לאפשר יעילות דיונית וגמישות טכנולוגית, לבין הצורך להבטיח הליך הוגן, חקירה אפקטיבית, ודרישות ראייתיות בסיסיות.