רע"א 66/10

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פרשנות "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התיק המקורי נדון בבית משפט השלום בנצרת, שקבע כי האירוע המדובר מהווה תאונת דרכים כהגדרתה על ידי הרב"ק. המשיב, שהכחיש את אחריותו, ערער על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ופירש את כוונת המחוקק של הרב"ק באופן שהחריג את האירוע מהגדרת תאונת דרכים. באירוע המדובר היה מעורב עובד בית חולים שנפצע בעת שסייע לחולה להיכנס לאמבולנס. החלק הקדמי של האלונקה היה בתוך הרכב, בעוד הגלגלים האחוריים היו באוויר. בעת שהמבקש ניסה לייצב את האלונקה, התיישב לפתע המטופל, מה שגרם למבקש להושיט את זרועו השמאלית באופן לא טבעי ולפצוע את צווארו וכתפו הימנית. בית משפט השלום פסק לטובת המבקש, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו בקובעו כי הפגיעה נגרמה כתוצאה ממעשיו של המטופל ולא הייתה תוצאה ישירה של השימוש ברכב. יתר על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי פרשנות ה-RAVCL כך שתכלול אירוע זה אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דין אחרון זה, אשר נדחה. הכחשה זו אישרה למעשה את פרשנותו של בית המשפט המחוזי לפס"ד רב"ק ודחתה את הטענה לטעות משפטית בפסק הדין. טענתו החלופית של המבקש, אשר ביקש פיצויים לפי פקודת הנזיקין, לא זכתה להתייחסות בפסק דין זה בשל ההתמקדות בחוק הנזיקין.