ע"א 3853/11

תקציר

במקרה משפטי סבוך זה הנוגע לפגיעה בזכויות בעיצובים רשומים, דן בית המשפט בעקרונות לחישוב פיצוי למעצב שזכויותיו נפגעו. בית המשפט בחן האם הפיצוי צריך להתבסס על אובדן הרווחים של המעצב או על הרווחים שנצברו על ידי המפר. למרות שפקודת הפטנטים והעיצובים לא שללה אף אחת מצורות הפיצוי, החוק הישראלי נעדר הנחיות מפורטות, מה שגרם לבית המשפט לשקול את הדין המשווה, במיוחד מאנגליה ומארצות הברית. החוק האנגלי והפסיקה הציעו פיצוי המבוסס על אובדן רווחים או רווחי המפר, בהתאם לעקרונות האמריקאיים לפיהם הנזקים מחושבים באמצעות אובדן רווחים או תמלוגים סבירים כדי להבטיח פיצוי מלא. עם זאת, מקרה זה היה תלוי בשאלה האם נזקים פוטנציאליים או ממשיים צריכים לבסס את הפיצוי, מה שהוביל לדיונים על הביקוש בשוק, תחליפים זמינים ויכולתו של המעצב לעמוד בביקוש. ההקשר הייחודי של מקרה זה, שהועצם על ידי הזינוק בביקוש בארה"ב לאחר 9/11, תמך באומדן המבוסס על המוצר השלם (מוטות עם דגלים), בהתחשב בכך שההפרה השפיעה על המכירות בזמן קריטי. למרות הערעורים, נמנע בית המשפט מפיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בשל חישוב הנזקים העולים על התקרה הסטטוטורית לפי חוק עוולות מסחריות, והחליט לפסוק למערערים פיצוי בסך 916,006 ₪, תוך פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין כנגד המשיבים. החלטה זו, שהתקבלה סופית ב-13 במאי 2013, מדגישה את יחסי הגומלין המורכבים בין דיני קניין רוחני מקומיים והשוואתיים בפסיקה במקרים של הפרת עיצובים.