עב"ל 349/06

תקציר

המערער ערער על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב, אשר דחה את תביעתו להכיר באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. המערער, ראש צוות ניתוח מערכות במשרד הביטחון, עסק דרך קבע במשימות פיזיות תובעניות, לרבות העברת מדפסות כבדות. ב-27 במאי 2002, לאחר שהרים קופסאות והזיז מדפסת במשקל 250 ק"ג, הוא החל לחוות חולשה וקשיי נשימה, שאובחנו מאוחר יותר כאוטם שריר הלב. לטענתו, אירוע זה הועצם בשל לחץ נפשי בשל עיכוב בקידום שהשפיע על מצבו הכלכלי. בית הדין המחוזי דחה את תביעתו וקבע כי לא התרחש אירוע חריג, שכן שינוע מדפסות היה חלק מתפקידו השגרתי. עם זאת, בית המשפט התעלם מטענת הדחק הקשורה לקידום, וראה בה מתח מתמשך ולא אירוע חריג. במהלך הערעור הוצע כי מומחה רפואי יבחן האם המאמץ הכרוך בהזזת המדפיס מצדיק הכרה בכך שמדובר בתקרית עבודה, העלולה לגרום לאוטם. למרות פרטים סותרים, בית המשפט העליון הדגיש כי המאמץ המיוחד שנדרש, בשילוב עם הלחץ הנפשי שלו, הפכו את האירוע למשמעותי מספיק כדי לשקול אותו מחדש. בית הדין לערעורים קבע כי מדובר באירוע חריג המצדיק בדיקה של מומחה רפואי לקשר סיבתי כלשהו בין אירוע העבודה לבין אוטם שריר הלב. בעקבות זאת התקבל הערעור, התיק הועבר להערכה רפואית והמוסד לביטוח לאומי חויב בהוצאות משפט.