עת"מ 433/07

תקציר

העותר, שהוא קשיש ניצול שואה עם בעיות רפואיות ונפשיות קשות, עזב את היישוב המפונה ניסנית לפני תוכנית ההתנתקות ולכן אינו זכאי לפיצוי לפי סעיפים 36 ו-46 לחוק. עם זאת, בית המשפט מקבל את בקשתו לקבלת פיצוי מיוחד שווה ערך לפיצוי שניתן לפי אותם סעיפים. מטרת החוק היא לפצות את המפונים על נזקי תכנית ההתנתקות ולסייע להם לשקם את חייהם במקום אחר. למרות שהעותר אינו עומד באמות המידה החוקיות, בית המשפט קובע כי תכלית החוק חלה עליו. פסק הדין מורה לוועדה המיוחדת להעניק לו פיצוי מיוחד השווה לפיצוי בגין ותק אישי ביישוב המפונה, בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות. בית המשפט מצדד בעותר, למרות עזיבתו את ניסנית טרם ההתנתקות, מתוך הכרה בכך שמצבו הרפואי והנפשי, יחד עם גילו המתקדם, יקשו על פינויו יותר משאר המפונים, ומטרות החוק מצדיקות את קבלת פיצוי מיוחד. תוצאה זו מייתרת כל דיון בטענת ההפליה של העותר.