ע"א 580/72

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעת נזיקין של תלויים במפרנס שמת בתאונה, תוך תיקונים קלים בגובה הפיצוי ובהוצאות המשפט. הערעור ביקש להפחית את הפיצוי ב-50,000 שקל, ואילו הערעור שכנגד ביקש להגדילו באותו סכום. בית המשפט חישב את הכנסתו נטו של המנוח שיכולה הייתה לשמש לפרנסת משפחתו, שכללה את אשתו, שני בניו ושתי בנותיו. השופט קבע את חלקו של כל תלוי ב"שיטת היד", תוך התחשבות בכל תקופה עד שהילדים הגיעו לבגרות בזה אחר זה, ולאחר מכן עד לפרישתו של המנוח. הפיצויים חושבו בהתאם והוונו. בית המשפט קיבל את טענת המערערים לנכות את מלוא חלקה בהכנסתה של האלמנה, ולא רק מחצית. עוד נקבע כי מחדלו של השופט בהתחשבות בתשלומי הריבית על הלוואות לחידוש רכב הוא סביר. המשיבים טענו כי חישוב אומדן הכנסתו של המנוח היה צריך לשקול תוספת שכר ומזונות ילדים מורחבים. בית המשפט מצא טענות אלה מוצדקות, אך לא יכול היה להעריך במדויק את ערכן הכספי. בעוד שמבחינה משפטית אין חובה לתמוך בילדים מעל גיל 18, בית המשפט קבע כי תלות מעשית היא שאלה עובדתית. מאחר שלא הוצגו ראיות ספציפיות, בית המשפט לא העלה את גיל המזונות. בית המשפט התייחס גם לשיטת החישוב של פיצוי תלויים, והציע כי הערכה קולקטיבית של גורמי הכנסה בעבר ובעתיד תהיה לעתים קרובות מתאימה יותר מאשר חישובים מפורטים. לבסוף, תיקן בית המשפט את פסק הדין בעניין הוצאות המשפט, ופסק למשיבים הוצאות משפט וערעור, לרבות הוצאות עורך דין מוגדלות.