רע"פ 4050/00
החלטה עליון
תקציר
מדובר באדם שנעצר והואשם במספר עבירות תנועה, בהן נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וסירוב להיבחן בשכרות. בית המשפט לתעבורה אמנם הרשיע אותו בכל סעיפי האישום, אך בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעורו, זיכה אותו מאשמת נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעה, אך אישר את הרשעתו בכך שסירב להיבחן בשכרות. בית המשפט העליון הוסיף ופסק בעניין, והתמקד בעבירת הסירוב. לדברי בית המשפט, עבירת הסירוב להיבחן בשכרות אינה תלויה בשאלה אם הנהג היה שיכור בפועל. די בכך שהיה לשוטר חשד סביר לשכרות, וסירובו של הנהג, ולו חלקי, מהווה עבירה. הסיבה לכך היא שמטרת בדיקות השיכור היא לבסס פיכחון, ובדיקות מרובות עשויות להידרש למסקנה אמינה. לפיכך, נהג המסרב לכל חלק מהבדיקות המבוקשות יכול להיות מורשע בעבירת הסירוב. עוד הדגיש בית המשפט כי החוקים הרלוונטיים מסמיכים שוטרים לבקש יותר מבדיקה אחת, והעבירה מבוצעת גם אם הנהג מסכים לבדיקה אחת, שכן אין בכך כדי לקיים את התכלית של הבטחת בדיקה אמינה. בהתחשב בכך שעובדות המקרה ביססו הרשעה תקפה, נדחתה בקשת רשות הערעור, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל. בנוסף, בית המשפט לא מצא הצדקה להתערב בעונש שהוטל, מה גם שבית המשפט המחוזי כבר הקל בו.
חקיקה מקושרת
רע"פ 4050/00 יעקב נומדר נ' מדינת ישראל, עליון (23.7.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.