עפ"ס 78572-09-25

תקציר

בבית המשפט העליון עפ"ס 78572-09-25 **פסק דין - ניתוח משפטי** **מבוא:** הערעור שלפנינו נגע לבקשת פסלות של בית המשפט המחוזי, אשר נדחתה על ידו. המערערים ביקשו לפסול את בית המשפט מלדון בבקשתם לביטול פסק בוררות, בטענה לניגוד עניינים ממשי וחוסר אובייקטיביות. פסק הדין של בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך הדגשת עקרונות משפטיים הנוגעים לפסילת שופטים, סדרי דין וניסוח תקין של כתבי טענות. **הסוגיה המשפטית המרכזית:** השאלה המרכזית בפסק הדין היא האם התקיימו התנאים לפסילת שופט, בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המדבר על "חשש ממשי למשוא פנים". המערערים טענו למספר עילות לפסילה, אשר יפורטו להלן. **ניתוח הטענות וההחלטה המשפטית:** 1. **טענות המערערים לפסילה:** * **מינוי הבורר בניגוד לתנאי סף ופרסומים תקשורתיים:** המערערים טענו כי הבורר שמונה (השופט בדימוס יעקב שמעוני) לא עמד בתנאי הסף של מינוי (שופט מחוזי בדימוס שדן לפי דין תורה, בהתאם להסכמת הצדדים) וכי פרסומים בתקשורת אודותיו עסקו לכאורה בפרשיות שחיתות. * **"חברות עבודה" וקשרים אישיים בין השופטת לבורר:** נטען כי השופטת (ה"מותב") היא "חברתה לעבודה" של הבורר, כי הם סיימו יחד לימודי אוניברסיטה בשנת 1975, וכי השופטת אף ירשה את תפקיד סגן הנשיא מהבורר. טענות אלו נועדו לבסס קשר אישי קרוב המוביל לחשד למשוא פנים. * **קשרים עם משרד בא-כוח המשיב:** נטען כי השופטת שכרה בעבר את שירותי משרד הרצוג פוקס נאמן, ב"כ המשיב, וכי קשרים אלו, לצד הקשר עם הבורר, יוצרים ניגוד עניינים. * **התנהלות קודמת של השופטת:** המערערים הפנו להחלטות קודמות של השופטת שדחו בקשות קודמות שלהם לביטול פסקי בוררות, וטענו כי השופטת "תיקנה, סירסה וזייפה" את פסק הבוררות בהליך קודם, במקום לבטלו. כמו כן, נטען כי השופטת התבטאה בזלזול כלפי המערער ("להפסיק לחלום") וכי התעלמה מתלונתם לנציב תלונות הציבור על שופטים. * **הליכים המגיעים לשולחן השופטת:** נטען כי "למרבה הפלא" כל ההליכים הרלוונטיים מגיעים לשולחנה של השופטת, וכי הדבר מעיד על עניין אישי בסכסוך. * **"משחק מכור":** לסיכום, נטען כי כל הנסיבות הללו מצביעות על "משחק מכור" ועל כך שהשופטת תאשר שוב את פסק הבוררות. 2. **דחיית טענות המערערים על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון:** * **מינוי הבורר:** בית המשפט קבע כי מינוי הבורר תאם את דרישות הצדדים (שופט מחוזי בדימוס, בוגר ישיבה מובילה, המסוגל לדון לפי דין תורה). הוכחשו הטענות בדבר פרשיות שחיתות. * **היכרות קולגיאלית:** בית המשפט הדגיש כי היכרות קולגיאלית בין שופט לבורר אינה מעלה או מורידה מעצם הפסלות. לא נקבע כי התקיימה היכרות מעבר לקולגיאלית. נקבע כי היכרות מוקדמת עם שופט בדימוס היא טבעית ואף רצויה. * **קשרים עם משרד בא-כוח המשיב:** השופטת הבהירה כי מעולם לא שכרה את שירותי המשרד, ובכך נדחתה טענת ניגוד העניינים. * **התנהלות קודמת:** בית המשפט קבע כי החלטות דיוניות (כמו מתן אפשרות לבורר להשיב) אינן עילה לפסילה, אלא להליכי ערעור. הטענה לזלזול לא גובתה בראיות מספקות ונטענה בשיהוי. התעלמות מהתלונה לנציב אינה מעלה חשש למשוא פנים. * **ריבוי הליכים:** נקבע כי עצם העובדה שתיקים מגיעים לשולחן אותו שופט, גם אם דנים בסוגיות דומות, אינה פוסלת אותו מלדון בהם. * **עקרון היכרות שופט עם גורם רלוונטי:** בית המשפט העליון הפנה לפסיקה שקבעה כי עצם היכרות או קרבה בין שופט לגורם רלוונטי להליך אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית. ההכרעה תלויה בנסיבות ובטיב ההיכרות. במקרה זה, הובהרה היכרות קולגיאלית בלבד. 3. **טענות נוספות לדחיית הערעור:** * **אורך כתב הערעור:** בית המשפט העליון ציין כי די בעובדה שכתב הערעור היה בן 17 עמודים כדי להורות על מחיקתו, משום שהוא חורג באופן משמעותי ממגבלות האורך הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. * **סגנון הניסוח:** בית המשפט העליון הצביע על שימוש ב"התבטאויות משתלחות שאינן הולמות כתבי טענות", וציין כי יש בכך משום הפרת תקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **דרישת "חשש ממשי למשוא פנים":** בית המשפט העליון הדגיש כי כדי לפסול שופט, נדרש "חשש ממשי למשוא פנים", ולא חשש תיאורטי או כללי. * **הבחנה בין החלטות דיוניות להחלטות מהותיות:** בית המשפט קבע כי התנגדות להחלטות דיוניות (כגון מינוי בורר או מתן אפשרות תגובה) אינה מצדיקה בקשת פסילה, אלא הליכי ערעור. * **היכרות שופט עם גורם רלוונטי:** פסק הדין מחזק את ההלכה הפסוקה לפיה היכרות (אף קולגיאלית) אינה אוטומטית עילה לפסילה. בחינת העילה תתבסס על טיב ההיכרות ונסיבות העניין. * **שיהוי בהעלאת טענות פסלות:** בית המשפט העליון הדגיש את עקרון השיהוי בהעלאת טענות פסלות, שכן על בעל דין להעלות טענות אלו מיד עם היוודע עילת הפסלות. טענות המתייחסות להתנהלות קודמת, שלא הועלו באותה עת, נדחות. * **סדרי דין ודרישות פורמליות:** פסק הדין מדגים את חשיבותן של דרישות סדרי הדין, הן מבחינת היקף כתבי הטענות והן מבחינת ניסוחם. אי-עמידה בדרישות אלו עלולה להוביל לדחיית ההליך, אף ללא בחינת לגופו. * **הבחנה בין טענות עובדתיות לטענות משפטיות:** בית המשפט העליון הבחין בין טענות עובדתיות (כמו קשרים אישיים או שכירת שירותים) שנדחו על סמך הבהרות השופטת, לבין טענות משפטיות (כמו פרשנות דיונית) שנדחו לגופן. * **תפקיד הנציב לתלונות ציבור:** נדחתה הטענה כי עצם הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור מהווה עילה לפסילה. **סיכום:** פסק הדין בעפ"ס 78572-09-25 מבטא גישה מחמירה כלפי בקשות פסילה הנעדרות בסיס מוצק, ומדגיש את החשיבות של עמידה בכללי סדרי הדין ושל ניסוח מכובד של כתבי טענות. הוא מחדד את הקריטריונים לפסילת שופט, תוך שילוב התקנות והפסיקה הקיימת, ודוחה טענות אשר נבנו על השערות, שיהוי, או על אי-הסכמה עם החלטות דיוניות. העובדה שהערעור נדחה אף בטרם נדרש המשיב להגיש את תגובתו, מעידה על עוצמת הנימוקים לדחייה, הן הפרוצדורליים והן המהותיים.