סע"ש 58642-05-20

תקציר

בית הדין מצא כי התובע, שביקש לעבוד אצל הנתבעת, לא הופלה לרעה, ואף לא נפגעו זכויותיו לשוויון הזדמנויות ולפרטיות. התובעת השתתפה בשני הליכי גיוס אצל הנתבעת. בית המשפט מצא כי ההליכים פטורים מחובת מכרז על פי דין, וכי הנתבעת פעלה באופן סביר ומידתי לאורך כל הליך הגיוס. התובע טען כי הייתה משוא פנים כלפיו במהלך הליכי הגיוס וכי פרטיותו נפגעה כאשר המלצות שליליות לגביו שותפו עם הנתבעת על ידי מעסיקו הקודם. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת ביקשה את ההמלצות בתום לב וכי הן טופלו כראוי, תוך הסרת אמירות לא רלוונטיות או פוגעניות. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא נפגעה במהלך הליך הגיוס וכי החלטות הנתבעת התבססו על הערכות לגיטימיות לגבי התאמתו של התובע לתפקידים. יתר על כן, בית המשפט קבע כי לא הייתה על הנתבעת חובה למצוא עמדה אקטיבית לתובע וכי טענות התובע לנזק ראייתי אינן נתמכות ואינן מבוססות. לבסוף, קבע בית המשפט כי נתונה לו סמכות לדון בתיק, חרף טענות הנתבע בדבר כשירותו, וכי התנהלותו של הנתבע אינה מהווה לשון הרע. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה על כל מרכיביה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.