ת"צ 2197-06-16

תקציר

המבקש, שהוא לקוח של חברת הסוללות המשיבה, הגיש תביעה ייצוגית, בטענה כי החברה התעשרה שלא כדין על חשבון הלקוחות. המבקש ביסס את בקשתו על ארבעה טיעונים. ראשית, הם טענו כי החברה מזכה את לקוחותיה בגין רכיב האריזה של סוללות ישנות מבלי לזכות אותם במע"מ ששולם בעת הרכישה, דבר המביא להתעשרות שלא כדין של החברה. שנית, המבקש הצהיר כי רכיב האריזה מהווה פיקדון, שהחברה אינה רשאית לגבות. שלישית, המבקש טען כי על החברה להשיב את הפיקדון לפי ערכו הריאלי ולא לפי ערכו הנקוב, ורביעית, טען כי החברה מתעשרת שלא כדין מערכו של חומר הגלם ממנו עשויות הסוללות. השופט פירט מדוע כל אחת מהטענות הללו לא החזיקה מעמד ולכן לא העלתה שאלות משותפות של עובדה או משפט. השופטת דחתה גם טענות אחרות שהעלה המשיב, לרבות בדבר הטעיה והפרת תום לב. הואיל והתנאים הקבועים בחוק התובענות הייצוגיות הם מצטברים, והמבקש לא עמד בדרישות התנאי הראשון - שאלות נפוצות של עובדה או משפט, לא היה צורך לדון בתנאים האחרים. לפיכך, הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נדחתה. כמו כן חויב המבקש בהוצאות הבקשה בסך 75,000 ₪.