ת"מ 49876-07-13

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור משום שהליכי הגבייה בהם נקט המשיב לא היו ידועים למערער. טענת המשיב כי הם עמדו בדרך כלל בדיני ההתיישנות כפי שנקבעו במקרים קודמים לא נתמכה בראיות מספיקות לכך שהמערער ידע על ההליך. רישומי המחשב שהציג המשיב המפרטים את הליכי הגבייה שננקטו משנת 2005 ואילך לא הספיקו כדי להוכיח את מודעותו של המערער, והמשיב לא המציא כל תיעוד נוסף, למרות טענת המערער בתצהירו כי לא היה מודע להליכים אלה. משכך, היעדר ראיות המצביעות על ידיעתו של המערער גרם לכך שלא ניתן היה לעצור את תקופת ההתיישנות. יתר על כן, השופט קבע כי לא התקיימו התנאים לאישור התיק כתובענה ייצוגית, שכן היו סוגיות פרטניות שהבדילו את חברי הקבוצה. היו שאלות עובדתיות מהותיות הנוגעות לכל חבר שלא ניתן היה להכריע בהן באופן אחיד, ולא ניתן היה לפתור את המקרה בצורה יעילה והוגנת כתובענה ייצוגית. במקום זאת, יידרשו בדיקות פרטניות כדי לקבוע את הנסיבות הספציפיות של המקרה של כל חבר. השופטת סיימה את דבריה בדחיית הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, אך לא חייבה את המערערת לכסות את הוצאות המשיב נוכח הראיות לכאורה לתביעתו האישית של המערער.