ת"א 1498/08

תקציר

המנוח נפטר בתאונת דרכים בשנת 2007 בגיל 47 והותיר אחריו אישה ושלוש בנות בנות 11, 8 ו-4. בית המשפט הכיר באישה ובשלושת ילדיה כתלויים במנוח. הנתבעת הודתה בכיסוי ביטוחי וחבות על פי החוק. נקודות המחלוקת העיקריות היו גובה הפיצויים וההכרה בתביעת התובעים כנפגעי משנה. בית המשפט קבע את שכרו החודשי של המנוח בעת פטירתו על 8,620 ₪ בהתבסס על שומות המס שלו, ודחה את טענות התובעים בדבר הכנסות לא מדווחות. עוד קבע בית הדין כי שכרה החודשי של האישה עומד על 16,220 שקל. באמצעות נתונים אלה חישב בית המשפט את הפסד ההשתכרות בגין השנים האבודות, וקבע את הסכום בסך 995,000 ₪. בית המשפט פסק גם לגבי מספר ראשי פיצויים נוספים, בהם אובדן קצבת זקנה, אובדן מזונות להשכלה הגבוהה של הבנות, אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, כאב וסבל, הוצאות הלוויה ואזכרה, הוצאות כלליות, הפסדי הון עקב אובדן עסקים ואובדן שירותי בעל ואב. לאחר חישוב סך הנזק לפני הניכויים, קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לסך של 1,575,000 ₪. לאחר מכן פנה בית המשפט לשאלה האם תביעתם של התובעים נבלעה בדמי הביטוח הלאומי שקיבלו. בית המשפט קבע כי לא כן, ולכן התובעים היו זכאים למלוא הסכום של 1,575,000 ₪ בניכוי השווי המהוון של קצבת השאירים שתקבל האלמנה, שעמד על 1,000,000 ₪. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא ניתן לסווג את התובעים כנפגעים משניים על פי פסק דין אלסוהא, ולכן הם אינם זכאים לפיצוי בגין נזקים נפשיים. עם זאת, בית המשפט פסק לתובעים 80,000 ₪ עבור טיפולים נפשיים שקיבלו וטיפולים עתידיים שהומלצו על ידי מומחים. לסיכום, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 655,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. הסכום היה אמור לשאת הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד לתשלום המלא.