ע"פ 5242/04

תקציר

בליל 28.7.02 ירה המשיב, מאבטח, לעבר שתי דמויות בלתי מזוהות סמוך ליישוב בית-אל ופצע אחת מהן (המתלוננת). המשיב, יחד עם שני שומרים נוספים, הואשמו בחבלה בכוונה, מסירת מידע כוזב ומטרד לציבור. המשיב טען להגנה עצמית, וטען כי הוא סבור שמדובר בטרוריסטים. בית המשפט המחוזי אמנם הרשיע את המשיב בחבלה בנסיבות מחמירות ובמסירת מידע כוזב – וגזר עליו 15 חודשי מאסר, מתוכם שישה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי – אך זיכה אותו מאשמת מטרד לציבור. בית המשפט המחוזי אף פסק שלא לפצות את המתלונן, שכן לא הוכח כי כדורו של המשיב פגע במתלונן. אולם ערכאת הערעור התערבה ומצאה את העונש מקל מדי. היא הדגישה את הימנעותו של המשיב מלאמת את זהות הדמויות או את האיום הנשקף מהן, תוך הפגנת זלזול בחיי אדם. בית המשפט קיבל את טענת הפחד של המשיב, אך קבע כי אין בכך כדי לשלול את הצורך במאסר. בית המשפט החמיר את העונש לשמונה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על תנאי, והורה למשיב לפצות את המתלונן בסך 20,000 ₪. השופט טירקל והשופט לוי הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי הנשיא ברק.